אנחנו בונים את התנועה האברהמית בעיראק כמרחב אזרחי ובין-דתי לדיאלוג, חינוך, זיכרון אברהמי משותף ושלום בין אנשים. הקול הציבורי שלנו מתחיל בכתבי קודש, תפילה, זיכרון נבואי ואתיקה רוחנית, ומשם אנחנו נושאים את הרעיונות האלה אל דיאלוג אזרחי ואל הזירה הבינלאומית. באמצעות הזרוע הבינלאומית שלנו, The Virtual Embassy of Iraq in Israel, אנחנו מביאים את העבודה העיראקית הזאת למרחבים דיפלומטיים ולאזרחיים.
התנועה האברהמית בעיראק: מדריך אינטראקטיבי
אנחנו בונים את התנועה האברהמית בעיראק כמרחב אזרחי ובין־דתי לדיאלוג, חינוך, מחשבה אברהמית משותפת וקשרים בין אנשים. באמצעות הזרוע הבינלאומית שלנו, The Virtual Embassy of Iraq in Israel, אנחנו מביאים את העבודה העיראקית הזאת אל החדר הבינלאומי ומחברים אותה לדיפלומטים, חברה אזרחית, חוקרים, אנשי חינוך, קהילות תפוצה ורשתות שלום אזוריות.


המשימה שלנו בעיראק
מחברים את עיראק להסכמי אברהם
אנחנו בונים את הקשרים האזרחיים, התרבותיים והדיפלומטיים שנועדו להביא קולות עיראקיים אל המרחב הרחב של הסכמי אברהם וליצור מסלולים לשיתוף פעולה אזורי עתידי.
אנחנו בונים מסלול אזרחי עיראקי אל המרחב האברהמי הרחב באמצעות אמונה, מורשת, דיאלוג, חינוך וקשרים בין אנשים.
בתוך עיראק אנחנו מחזקים קשרים, שפה משותפת וביטחון אזרחי סביב דו־קיום, שיתוף פעולה אזורי ועתיד של חיבור רחב יותר למרחב.
אנחנו מחברים קולות אזרחיים מעיראק למרחב האזורי שפתחו הסכמי אברהם — כולל שיחות על שלום, תרבות, חדשנות, שיתוף פעולה ומעורבות דיפלומטית עתידית.
באמצעות The Virtual Embassy of Iraq in Israel, הזרוע הבינלאומית שלנו, אנחנו מכניסים נקודות מבט עיראקיות לדיאלוג עם דיפלומטים, חברה אזרחית, רשתות הסכמי אברהם ושותפים אזוריים.
איך אנחנו בונים את התוכנית שלנו בעיראק?
התוכנית שלנו בעיראק פועלת בחמישה תחומים מחוברים: דיאלוג, מעורבות קהילתית, חינוך, מחשבה דתית ודיפלומטיה ציבורית דיגיטלית. יחד הם בונים מרחב אזרחי אברהמי עיראקי בעל היקף אזורי.
דיאלוג בין זרמים ובין דתות
אנחנו מבקשים לחזק מחדש תרבות של דו־קיום באמצעות דיאלוג בין קהילות סוניות, שיעיות וסופיות. בתנועה הרחבה שלנו, אברהם/איברהים הוא נקודת ייחוס משותפת ליהודים, נוצרים ומוסלמים — נקודת פתיחה לדיאלוג בלי למחוק הבדלים דתיים.
- דיאלוג מעבר לקווי מחלוקת עדתיים
- נקודות ייחוס אברהמיות משותפות
- מתינות ודחיית קיצוניות
מועצת השבטים האברהמית
אנחנו מפתחים את רעיון “מועצת השבטים האברהמית” כמסגרת אזרחית לדמויות שבטיות וקהילתיות המבקשות לעודד דו־קיום, דיאלוג מקומי וקשר של שלום מעבר לגבולות חברתיים ודתיים.
- מעורבות שבטית וקהילתית
- בניית קשרים מקומיים
- מסגרת אזרחית לדו־קיום
סמינרים חינוכיים
אנחנו משתמשים בסמינרים ובתוכניות למידה כדי להביא אנשי מקצוע, סטודנטים ומשתתפים קהילתיים לשיחות מובנות על מורשת אברהמית, מתינות, שינוי אזורי והמיומנויות המעשיות של דיאלוג.
- סמינרים חינוכיים
- מעורבות אנשי מקצוע וסטודנטים
- דיאלוג, למידה ומתינות
אנשי דת ומסדרים סופיים
אנחנו מקיימים קשר עם אנשי דת ומסורות סופיות משום שלתיאולוגיה ולדת יש משקל בחיים הציבוריים בעיראק. המסרים הדתיים שלנו משתמשים בפסוקים מן הקוראן, במסורת האסלאמית ובנקודות חיבור למחשבה יהודית כדי להראות שדיאלוג אברהמי יכול להיות מושרש באמונה ובאחריות אזרחית גם יחד.
- מחשבה קוראנית
- משה במסורת האסלאמית
- מקבילות סופיות ויהודיות
פעילות דיגיטלית
העבודה הדיגיטלית שלנו נושאת רעיונות אברהמיים עיראקיים מעבר למפגשים פיזיים. באמצעות הצהרות, מאמרים, הסברים רב־לשוניים ומעורבות ברשתות אנחנו מחברים מחשבה מקומית לקהלים אזוריים ובינלאומיים.
- הצהרות ומאמרים פומביים
- פעילות בערבית
- דיפלומטיה ציבורית חוצת גבולות
אמונה, זיכרון ושלום אברהמי
הכתיבה הציבורית שלנו מתחילה בשפה דתית המוכרת לקורא העיראקי. אנחנו מתחילים בכתבי קודש, בזיכרון נבואי, בתפילה ובאתיקה רוחנית, ואז שואלים כיצד מקורות אלה יכולים לתמוך בדו-קיום, באחריות אזרחית ובשלום כיום.
מורשת משותפת, מסורות מובחנות
איננו מבקשים מן היהדות, הנצרות והאסלאם להפוך לדת אחת. אנחנו מדברים על היסטוריה אברהמית מחוברת תוך כיבוד הבדלים באמונה, בהלכה, בפולחן ובזהות.
אברהם כאופק משותף
אנחנו חוזרים אל אברהם/איברהים כנקודת זיכרון משותפת: אמונה באל אחד, אחריות למשפחה ולקהילה, הכנסת אורחים, אומץ מוסרי ועתיד גדול יותר מן הסכסוך שעבר בירושה.
משה כגשר
משה/מוסא ניצב הן בזיכרון היהודי והן בסיפור הקוראני. בעינינו, הנוכחות הנבואית המשותפת הזאת היא אחד הגשרים הדתיים החזקים ביותר לדיאלוג מוסלמי–יהודי.
שלום פנימי ושלום ציבורי
ההרהורים הסופיים שלנו מדגישים טיהור הלב, משמעת, זכירה, ענווה והתנגדות לתשוקות הרסניות. שלום בין קהילות מתחיל גם בחייו הפנימיים של האדם.
חמלה בין קהילות נבואיות
אנחנו קוראים מפגשים קדושים כשיעורים בדאגה לאחר. סיפור המעראג׳, שבו משה מייעץ למוחמד בעניין התפילה, נעשה עבורנו מודל לעצה החוצה קהילות נבואיות.
שלום שמעבר לפוליטיקה
בעינינו, שלום אברהמי איננו רק נוסחה דיפלומטית. הוא גם מרחב לכבוד דתי, דיאלוג, זיכרון תרבותי, שיתוף פעולה ודחיית שנאה ואלימות.
המסע שלנו בעיראק: אבני דרך ציבוריות
סוף 2025
בסוף 2025 שיתפנו שיחה חוצת גבולות על עיראק, אנטישמיות, דיאלוג עיראקי–ישראלי ואפשרות להתרחבות עתידית של הסכמי אברהם.
27 בינואר 2026
עד 27 בינואר 2026 הנוכחות הציבורית העיראקית שלנו נעשתה גלויה יותר ברשת והחלה להיכנס לוויכוח הציבורי בעיראק.
3 בפברואר 2026
ב־3 בפברואר 2026 ערוצים ציבוריים הרחיבו את החשיפה להשקת התנועה האברהמית בעיראק והביאו את העבודה שלנו לקהל אזורי רחב יותר.
15 באפריל 2026
ב־15 באפריל 2026 קיימה התנועה הרחבה שלנו את הפסגה האברהמית הראשונה ביפו — חלק מן הרשת הבינלאומית שסביב העבודה שלנו בעיראק, ולא אירוע עיראקי בלבד.
4 באוגוסט 2026
ב־4 באוגוסט 2026 פרסמנו מחשבה עיראקית על סופיות, מיסטיקה יהודית ו“הבטחה אברהמית”. השתמשנו בטיהור פנימי, זכירת האל ובחיפוש קרבה אל האלוהי כדי לבחון בסיס רוחני משותף.

אנחנו מציגים את הסופיות והמיסטיקה היהודית כשפות רוחניות מקבילות שיכולות להפוך את הדיאלוג למושרש דתית ולא לזר מבחינה פוליטית.
11 באוגוסט 2026
ב־11 באוגוסט 2026 התמקדנו במשה/מוסא בקוראן ובקרבה דתית מוסלמית–יהודית בתוך הסיפור האברהמי הרחב. משה נעשה הגשר הטקסטואלי שלנו בין הזיכרון האסלאמי ליהודי.

באמצעות הדגשת משה אנחנו מראים שההיסטוריה הקדושה היהודית אינה מחוץ לתודעה האסלאמית; היא כבר נמצאת בתוך עולמו הסיפורי של הקוראן.
21 באוגוסט 2026
ב־21 באוגוסט 2026 הופיעה העבודה העיראקית שלנו במאמר של Faith & Freedom News שהשתמש בסיפור האסראא והמעראג׳ כדי לדון במשה, תפילה, דאגה הדדית ושיתוף פעולה אברהמי.

אנחנו קוראים את עצתו של משה למוחמד בעניין התפילה כסיפור של דאגה, עצה וכבוד הדדי, ומרחיבים את הלקח הזה לדו־קיום אזרחי.
שלושה נושאים בלב המסר העיראקי שלנו
הכתיבה הציבורית האחרונה שלנו חוזרת לשלושה נושאים: השפה הפנימית של הסופיות והרוחניות היהודית, משה כגשר קוראני לזיכרון היהודי, וסיפור המעראג׳ כשיעור בחמלה בין קהילות נבואיות. מן הנושאים האלה אנחנו עוברים מזיכרון קדוש אל שלום אזרחי.
סופיות, רוחניות יהודית וההבטחה האברהמית
בהרהור שלנו מ-4 באוגוסט בחנו כיצד מחשבה סופית אסלאמית ומסורות רוחניות יהודיות יכולות להיפגש סביב החיים הפנימיים: טיהור, ענווה, זכירה, תפילה, משמעת מוסרית והחיפוש אחר קרבה לאל.
אנחנו מציבים משמעת עצמית וטיהור הלב במרכז הבשלות הרוחנית. המאבק בתשוקות הרסניות נעשה חלק מהכנת האדם לשלום.
השכל חשוב, אך ידיעה רוחנית דורשת גם שינוי פנימי. אנחנו מתעניינים בשפת חכמה המחברת הבנה עם עיצוב האופי.
אנחנו משווים נושאים כגון התבוננות, זכירה, התבודדות, עבודת אל ואהבה אלוהית בלי לטעון שהסופיות האסלאמית והמיסטיקה היהודית זהות.
אנחנו משתמשים בשפה אברהמית כאופק של עבודת האל האחד ושל אחריות מוסרית משותפת — בסיס למפגש בלי למחוק הבדלים.
מה אנחנו לוקחים מן ההרהור הזה?
- שלום פנימי ושלום ציבורי קשורים זה בזה
- מסורות אמונה יכולות לזהות זו אצל זו שאלות רוחניות מוכרות
- ענווה וטיהור יכולים להפוך למידות אזרחיות, לא רק למנהגים פרטיים
- הזיכרון הסופי והיהודי של עיראק מעניק לשיחה הזאת הד היסטורי מקומי
ממשמעת פנימית לשלום אזרחימשה, הקוראן וההבטחה האברהמית
בהרהור שלנו מ-11 באוגוסט הצבנו את משה/מוסא במרכז כדי להראות עד כמה הזיכרון הנבואי היהודי כבר חי בתוך הסיפור הקוראני. הדגשנו את משה כשליח, איש חוק, מנהיג ועבד האל, והשתמשנו ביראה המשותפת הזאת כגשר בין מוסלמים ליהודים.
אנחנו מדגישים את הבולטות יוצאת הדופן של משה בקוראן. הקורא המוסלמי פוגש את סיפורו שוב ושוב דרך התגלות, מאבק, חוק, סבלנות והנהגה.
אותו משה הניצב בלב ההיסטוריה הקדושה היהודית מכובד גם באסלאם. החפיפה הזאת נותנת לדיאלוג יסוד טקסטואלי המוכר לשתי הקהילות.
אנחנו קוראים את העימות עם פרעה כסיפור של התנגדות לעריצות, עמידה בקושי ונאמנות לאמונה תחת לחץ.
אנחנו מציבים את יצחק וישמעאל בתוך המשפחה הרחבה של אברהם ומשתמשים בזיכרון הזה כדי לטעון שסכסוך פוליטי שעבר בירושה אינו חייב להפוך לשנאה דתית קבועה.
מה אנחנו לוקחים מן ההרהור הזה?
- משה איננו דמות זרה לתודעה האסלאמית
- הקוראן עצמו משאיר את ההיסטוריה הנבואית של בני ישראל בתוך הזיכרון הקדוש המוסלמי
- נביאים משותפים מאפשרים לנו להתחיל דיאלוג מתוך היכרות ולא מתוך חשד
- אנחנו מבחינים בין מחלוקת פוליטית לבין שלילת אנושיות בשם הדת
נביא משותף, שני זיכרונות חייםתפילה, מעראג׳ ומשה
בהרהור שלנו מ-21 באוגוסט חזרנו למסורת המעראג׳ המוכרת שבה משה מייעץ למוחמד שוב ושוב לבקש הקלה במספר התפילות היומיות עד שנותרו חמש. אנחנו קוראים את המפגש כסיפור של חמלה, עצה ודאגה החוצות קהילות נבואיות.
משה מוצג כמי שדואג לעומס שיוטל על קהילתו של מוחמד. עבורנו זו תמונה קדושה של אחריות החורגת מגבולות קהילה אחת.
הסיפור מחבר עבודת אל עם רחמים. משמעת דתית איננה מוצגת כאכזריות; הנרטיב מתחשב ביכולת האנושית ובחיי היומיום.
אנחנו מדברים על רציפות בין המסרים הנבואיים תוך הכרה בכך שההלכות והמסורות אינן זהות. מקור משותף אינו דורש אחידות.
אנחנו מרחיבים את תמונת העצה הנבואית לחיים האזרחיים: קהילות יכולות לייעץ, להגן, להקשיב ולשתף פעולה בלי לוותר על זהותן.
מה אנחנו לוקחים מן ההרהור הזה?
- המעראג׳ מציב את משה בתוך סיפור אסלאמי מכונן על תפילה
- חמלה יכולה לחצות את גבולות הקהילות הנבואיות
- הבדלים בהלכה אינם מבטלים אחריות מוסרית משותפת
- שלום אברהמי יכול להיות רוחני, אזרחי ודיפלומטי בעת ובעונה אחת
עצה קדושה כמודל לדאגהבונים מסלול אזרחי אל שלום אזורי
העבודה שלנו משלבת דיאלוג, חינוך, מחשבה דתית, קשר בינלאומי ומעורבות בין אנשים. אנחנו רואים בהסכמי אברהם פתיחה אזורית, והתפקיד שלנו הוא לבנות את היחסים האנושיים, ההבנה התרבותית והקשרים האזרחיים שיכולים לסייע לעיראק להשתלב בעתיד רחב יותר של שיתוף פעולה.
דיאלוג בונה את התשתית האנושית לשלום
דיפלומטיה רשמית חשובה, אבל שינוי אזורי מתמשך דורש גם אמון, קשרים, הבנה תרבותית ומרחב שבו אנשים יכולים לדמיין שיתוף פעולה לפני שהוא הופך למדיניות רשמית.
משאירים את הקול העיראקי בתוך השיחה האזורית
אנחנו רוצים שקולות אזרחיים מעיראק יהיו נוכחים בכל מקום שבו דנים בעתיד שיתוף הפעולה האברהמי, השלום האזורי ויחסיה של עיראק עם שכנותיה.
הזרוע הבינלאומית שלנו: The Virtual Embassy of Iraq in Israel
הזרוע הבינלאומית שלנו היא The Virtual Embassy of Iraq in Israel. דרכה אנחנו מביאים את העבודה האזרחית והאברהמית שלנו, שמושרשת בעיראק, אל החדר הבינלאומי — ושם אנחנו פוגשים דיפלומטים, חברה אזרחית, חוקרים, אנשי חינוך, קהילות תפוצה ורשתות שלום אזוריות.

מעיראק אל החדר הבינלאומי
באמצעות הזרוע הבינלאומית שלנו אנחנו פותחים ערוצים, יוצרים היכרויות, ממסגרים שיחות מדיניות, מנהלים דיפלומטיה ציבורית רב־לשונית והופכים דיאלוג מקומי לקשרים בינלאומיים ולאפשרויות דיפלומטיות עתידיות.
פתיחת ערוצים
אנחנו מבקשים שיחות ישירות עם דיפלומטים, אנשי מדיניות, מכוני מחקר, מנהיגי חברה אזרחית ומוסדות המתעניינים בעיראק, בשלום אזורי ובדיפלומטיה בין אנשים.
בונים דיאלוג מעבר לערוצים הרשמיים
אנחנו יוצרים מרחב לדיאלוג בלתי־רשמי, לבניית יחסים ולשיחה רצינית על מדיניות כאשר אין דיפלומטיה רשמית בין עיראק לישראל.
בניית רשת רחבה יותר
אנחנו מחברים את העבודה שלנו בעיראק לרשתות בין־דתיות בינלאומיות, מוסדות חינוך, ארגוני בניית שלום, חוקרים ויוזמות אזרחיות.
נושאים את מסר השלום האזרחי העיראקי אל הזירה הבינלאומית
באנגלית, ערבית ועברית אנחנו מתרגמים רעיונות אזרחיים שמקורם בעיראק לשפה בינלאומית באמצעות הסברים, תדריכים, חומרי למידה ותקשורת ציבורית.
בונים גשרים דרך המורשת היהודית העיראקית
אנחנו משתמשים במורשת — ובמיוחד בהיסטוריה הארוכה של החיים היהודיים בעיראק — כגשר אנושי המחבר בין עיראק, ישראל וקהילות עיראקיות בחו״ל.
מכניסים קולות עיראקיים לשיחות אזוריות
החדר הבינלאומי שלנו תומך בתדריכים, שולחנות עגולים, חילופי מדיניות ושיחות על שיתוף פעולה אזורי, שלום אזרחי והיחסים החיצוניים העתידיים של עיראק.
גשר דיפלומטי דו־כיווני בין עיראק לקהילה הבינלאומית
אנחנו רוצים שקולות אזרחיים עיראקיים יגיעו למוסדות בינלאומיים, ושקשרים, ידע והזדמנויות מן החדר הבינלאומי יחזרו למעורבות בונה הקשורה לעיראק.
סדר היום של החדר הבינלאומי שלנו
בניית קשרים והבנה לפני שממשלות מוכנות או מסוגלות לפתוח ערוצים רשמיים.
שימוש במורשת יהודי עיראק ובהיסטוריה הרב-קהילתית של עיראק כדי להחזיר הקשר אנושי ליחסים אזוריים מודרניים.
הצבת חינוך, תרבות, מים, חדשנות, דיאלוג בין-דתי וחברה אזרחית כתחומים מעשיים לשיתוף פעולה עתידי.
להבטיח שהדיון הבינלאומי על עיראק ועל שיתוף פעולה אברהמי יכלול נקודות מבט אזרחיות עיראקיות, ולא רק דיבור על עיראק מבחוץ.
העבודה שלנו וההקשר המשפטי הנוכחי בעיראק
חוק עיראק מס׳ 1 משנת 2022 מפליל נורמליזציה עם ישראל. החוק הזה מעצב את הסביבה הפוליטית והמשפטית שבה מתקיימת העבודה שלנו הקשורה לשלום ולדיאלוג בעיראק. איננו מציגים את המדריך הזה כייעוץ משפטי; מי שבוחן חשיפה משפטית אישית צריך לעיין בנוסח העיראקי הרשמי העדכני ולקבל ייעוץ משפטי מוסמך.
גלו את החזון האברהמי הרחב יותר
המשיכו מהתוכנית שלנו בעיראק אל ארבעה תחומים מחוברים בעבודה הרחבה שלנו: למידה, דיפלומטיית הסכמי אברהם, שלום אזרחי עיראקי ומורשת משותפת.
מרכז הלמידה
חזרו למרכז הלמידה המלא להיסטוריה משותפת, דיפלומטיה, מורשת וחינוך אזרחי.
פתחו את מרכז הלמידה ←↗02הסכמי אברהםהסכמי אברהם
גלו את ההסכמים, המדינות המשתתפות, ציר הזמן והאפשרויות לשיתוף פעולה אזורי.
פתחו את המדריך האינטראקטיבי ←↗03דיפלומטיה אזרחיתקול עיראקי לשלום אברהמי
קראו את נקודת המבט המעמיקה שלנו על מעורבות אזרחית עיראקית, דיאלוג והדרך לשלום אברהמי.
קראו את הניתוח ←↗04מורשת משותפתמורשת יהדות עיראק
גלו את האנשים, המקומות, המסורות והסיפורים המחברים מאות שנים של חיים יהודיים בעיראק אל האזור כיום.
גלו את ארכיון המורשת ←↗